טיפול קבוצתי באמצעות בישול

דוגמאות מתוך הקליניקה

טיפול קבוצתי בבישול לחיזוק מיומנויות חברתיות

קבוצת ילדים בכיתה ה' במסגרת החינוך המיוחד השתתפה בתהליך קבוצתי באמצעות בישול, שנבנה במטרה ליצור עבורם הזדמנויות לחוות הצלחה, לבטא את כוחותיהם ולפתח מיומנויות של שיתוף פעולה, הקשבה ופתרון בעיות. לאורך עשרה מפגשים עסק כל מפגש בהיבט אחר של העבודה הקבוצתית, כאשר פעילויות הבישול נבחרו כך שיזמנו באופן טבעי התנסויות משותפות והתאימו לצורכי הקבוצה.

אחד המפגשים הוקדש להכנת לימונדה משותפת. לרשות הילדים עמדו פחות מסחטות ממספר המשתתפים, והמטרה הייתה למלא יחד קנקן גדול. המשימה תוכננה כך שתזמן באופן טבעי חלוקת תפקידים, המתנה לתור, קבלת החלטות משותפות והתאמה לקצב ולרעיונות של חברי הקבוצה.

במהלך הפעילות התנסו הילדים בשיתוף ציוד, בהקשבה זה לזה, בעידוד הדדי ובמציאת פתרונות משותפים. רגעים של חוסר הסכמה או תסכול הפכו להזדמנות לעצור, לחשוב יחד ולהמשיך לפעול כקבוצה, תוך שכל ילד מביא את יכולותיו ותורם בדרך הייחודית לו.

בסיום המפגש הצליחה הקבוצה להכין את הלימונדה, אך התוצר היה רק חלק קטן מהתהליך. לאורך סדרת המפגשים נבנו שוב ושוב הזדמנויות להתנסות בשיתוף פעולה, לחוות הצלחה משותפת ולגלות כיצד כל אחד יכול לתרום לקבוצה ולהיעזר בה.

במקרה זה, הבישול שימש מרחב שאפשר לילדים לבטא את כוחותיהם בתוך עשייה משותפת. דרך הפעילות נוצרו חוויות חוזרות של מסוגלות, שייכות ושיתוף פעולה, שהעניקו למיומנויות החברתיות משמעות ממשית בתוך חיי הקבוצה.

פרטי המקרה שונו לצורך שמירה על פרטיות המטופלים.

 

טיפול קבוצתי בבישול לקידום ביטוי עצמי

קבוצת מתבגרים בני 12–14, שלהם אח או אחות עם צרכים מיוחדים, השתתפה בתהליך קבוצתי באמצעות בישול. מטרת התהליך הייתה ליצור מרחב בטוח שבו יוכלו לשתף בחוויותיהם, לחקור את מקומם בתוך המשפחה ולפגוש בני נוער המתמודדים עם חוויות דומות.

באחד המפגשים הוזמנו המשתתפים להכין פבלובה אישית. לאחר שסיימו להכין את בסיס המרנג, התבקש כל אחד לעצב את הקינוח כך שייצג באופן מטאפורי את המשפחה שלו ואת המקום שהוא מרגיש שיש לו בתוכה. התות השלם שעל גבי הפבלובה ייצג את המשתתף עצמו, וכל אחד בחר היכן למקם אותו והסביר את בחירתו.

אחת המשתתפות הניחה את התות שלה בקצה הפבלובה ואמרה: "ככה אני מרגישה בבית. כולם עסוקים באחותי, ואני כאילו שם... אבל קצת בצד".

משתתף נוסף הניח את התות שלו במרכז הפבלובה ואמר: "אני מרגיש שאני במרכז. ההורים שלי כל הזמן מנסים לפצות אותי בגלל המצב בבית. לפעמים זה נעים, אבל לפעמים זה גם מלחיץ, כי אני מרגיש שאני צריך להיות בסדר בשביל כולם."

במקרה זה, הבישול שימש כשפה שאפשרה למשתתפים לתת ביטוי לחוויותיהם באמצעות מטאפורות קולינריות. ייצוג המשפחה באמצעות הפבלובה והמקום של כל אחד בתוכה אפשר להחצין תכנים פנימיים באופן טבעי ונגיש יותר, ולהפוך רגשות ומחשבות שקשה לעיתים לבטא במילים לשיח משותף בתוך הקבוצה.

פרטי המקרה שונו לצורך שמירה על פרטיות המטופלים.

logo בניית אתרים